ספאקס-sfax

 

ספאקס הממוקמת במחצית הדרך בין תוניס לבין הגבול הלובי,   נבנתה כעיר נמל מסחרית במרכזו של ה"סאחל" – שפלת החוף רחבת הידיים של תוניסיה. העיר יושבת על שני צירי מסחר חשובים ביותר, הראשון מצפון למזרח שדרכו עברו סחורות מערי הצפון ומאירופה אל מדבר סהרה והשני ממזרח למערב שדרכו עברו סחורות מהמזרח התיכון הערבי דרך לוב אל דרום אלג'יר ודרום מרוקו.             
זמן היווסדה של העיר ספאקס לוט בערפל. ממצאים ארכיאולוגים באזור מלמדים שבסביבת העיר ספאקס היו שתי ערים רומיות וכפי הנראה העיר ספאקס המוכרת לנו היום נבנתה בסמוך לשתי ערים הללו, משערים שחומות העיר נבנו במאה ה-4 על ידי הביזנטיים, והן אחד מסימני ההיכר הבולטים של העיר עד היום.      
תחילתה של הקהילה היהודית בספאקס בימי הביניים. עדות ראשונה לקיום ישוב יהודי נמצאה בתעודות שנמצאו בגניזה הקהירית משנת 1064, לפיה ביקש היהודי סלאמה בן מוסא בן יצחק מספאקס לרכוש לו בית בעיר סיציליה. עיסוקם של היהודים באותה תקופה היה במסחר במוצרי טקסטיל שאותם ייבאו ממצרים ומסוריה, ובייצוא של שמן זית.s-3 
                           מטע זיתים במחוז ספאקס                            
בתקופת הגזרות של שושלת "המֻוַחִדוּן" נאלצו היהודים לבחור בין קבלת דת האסלאם לבין הוצאה להורג, בדומה לכל הערים בסביבה, ואכן חלקם בחרו למות מות קדושים, חלקם האחר בחר לקבל את דת האסלאם למראית עין, וחלקם נאלץ לברוח מן העיר. ואכן לאחר תקופת הגזרות אנו מוצאים כי במשך דורות רבים לא היו יהודים בספאקס.                      
חידושו של הישוב היהודי בספאקס היה בתחילת המאה ה-18, ועדות לכך נמצאת בספר השו"ת "שאול ונשאל" של רבי כלפון משה הכהן,
לפיו ראשוני היהודים הוזמנו לעיר מג'רבה על ידי עשירים מוסלמים כדי למלא צורך ייחודי במקצוע הצורפות. הסכמתם של היהודים להתיישב בעיר הייתה מותנית בקיום אורח חיי קהילה דתי.
ארבע משפחות יהודיות אשר היגרו לספאקס היו משפחת ברבי, משפחת עזריה, משפחת עידאן ומשפחת חייט, איתם הגיעו שני שוחטים ושליחי ציבור, רבי מאיר בוכריץ ובנו רבי דוד בוכריץ. בעת ביקורו של היהודי בנימין השני בעיר בשנת 1853 נמצאו בעיר ספאקס כ – 150 משפחות יהודיות, נשיא הקהילה היה גם גובה המסים של הביי בתוניס, ובעיר היו גם יהודים איטלקים (ליבורנזים) רבים שעסקו במסחר ושמרו על קשרים עסקים עם איטליה ומלטה.     
בשנת 1864, בעקבות הענקת שוויון הזכויות לכל הזרים במדינה, ובכללם היהודים, פרצו מהומות במרחבי תוניסיה כנגד הביי אשר העניק את שוויון הזכויות במסגרת "אמנת היסוד" אותה כונן בעקבות לחצן של המעצמות האירופאיות. במהומות השתתפו בעיקר בדווים משבט "ולאד סעיד" ואיכרים. המהומות אומנם כוונו כנגד הביי והחלטתו אך הנפגעים העיקריים מהן היו היהודים.  המהומות לא פסחו על העיר ספאקס, ויהודים רבים אולצו לעזוב את העיר ולברוח לטריפולי שבלוב. עם שוך הקרבות שבו היהודים לספאקס ומצאו את בתיהם הרוסים וחנויותיהם שדודות. אחרי המהומות נוצר מצב חדש בעיר, שבו ניסו המוסלמים לשנות את המציאות הכלכלית לטובתם ולהשתלט על החנויות והרכוש היהודי בשוק, למרות הפצרתו של ראש הקהילה אליהו סבאג בפני הקאדי לשנות את רוע הגזרה לא עזר דבר והיהודים נושלו מרכושם אשר נלקח בכוח.                                    
בנובמבר 1905 על פי צו הביי הוקם בספאקס ועד קהילה אשר טיפל בכל צורכי הקהילה. בשנת 1931 נבחר אלברט סעדה שהיה בעל אזרחות צרפתית לראש הקהילה,
סגניו היו יוסף בסיס ודר' יונס, מזכירת הועד הייתה הגברת מון בוקארה (בחירתה של הגב' מון בוקארה לתפקיד הייתה ייחודית ולא ידוע על אישה אשר כיהנה בתפקיד רשמי כה רם בקהילה היהודית באותה העת), הגזבר היה אלברט נחמיאס וחברים נוספים היו אברמינו לומברוזו, יוסף חלפון, דוד ברבי, נסים גז, פראג'י מזיג ורנה ברבי.
דמות נוספת שהייתה מאוד חשובה בקהילה היה ויקטור גז שלמרות שלא היה חבר בוועד היה מאוד פעיל בחיי הקהילה. שתי אגודות נוספות פעלו בספאקס. האחת "נשים למען צדקה יהודית" שנשיאתה הייתה הגב' סעדה והשנייה "חברת הזוהר הקדוש" שבראשה עמד רנה ברבי.sf-1
בית הכנסת הגדול
בראשית המאה ה-19 היה אב בית הדין בעיר הרב רבי אברהם אשכנזי. סביר להניח שהרב אשכנזי הגיע לעיר
ספאקס מתורכיה או כשד"ר מארץ ישראל והחליט להישאר בעיר. רבי אברהם אשכנזי ניפטר בשנת 1856. לאחר מותו של רבי אברהם אשכנזי כיהן רבי חי עזריה כרבה הראשי של העיר. הנוסע היהודי יעקב גולדמן כותב בשנת 1889 שביקר בעיר ספאקס ומספר על המלומד רבי רפאל שלום חי הכהן מתחרהו של רבי חי עזריה על משרת רבה של העיר,  שביקר באירופה והתרועע עם כמה מגדולי היהדות. רבי רפאל שלום חי הכהן חיבר שלושה חיבורים: "תפארת בחורים" "משיב שלום" ו-"נפש הכוהנים".                                    
לאחר מותו של רבי חי עזריה, מונה בנו רבי יעקב עזריה לרבה הראשי של העיר ולאחריו, בשנת 1929, מונה רבי עקיבא אביטבול כרב העיר. רבי עקיבא אביטבול הגיע לספאקס כשד"ר והחליט להישאר בה. קודם שנתמנה לרבה של ספאקס כיהן כרבה של העיר מאטר ורבה של העיר לה-כף, רבי עקיבא אביטבול נישאר בתפקידו עד שנת 1950.                                    
ראוי לציין שבספאקס לא היו רבנים חשובים דוגמת אלו שהיו בתוניס, ולכך היו כמה סיבות, ראשית קרבתה של ספאקס לג'רבה שהייתה כור מחצבתם של חכמים רבים וגדולים והאפילה על רבני ספאקס, ושנית תהליכי המודרניזציה המואצים שעברו על העיר וניסיונה להדמות לעיר הבירה תוניס, העמידו את התפתחותה הדתית בעדיפות משנית.  
בעיר ספאקס היו כ-11 בתי כנסת, מרביתם היו ברובע היהודי מחוץ לחומות, החשוב שבהם היה בית הכנסת הגדול, שאר בתי הכנסת נקראו על שמות רבנים או על שמות בעליהם כגון "צלאת מזוזי" "צלאת צדיקה" "צלאת עזריה" וכו'.                 
 
 scan0012

 s-1

שדרה בעיר ספאקס

ספאקס

לבוש מסורתי של בנות ספאקס

This article has 23 comments

  1. שלום,
    אבי נולד בספאקס, למשפחת עזריה.
    שמו של אביו ז"ל : פליקס עזריה (שם כינוי אנקורה או שווילם).
    שמו של סבא שלו ז"ל: כמוס עזריה ז"ל.
    אם משהו יודע אם יש קשר עם רבי יעקב עזריה זצ"ל המוזכר במאמר.
    תודה.

  2. שלום,
    שמי מיטל אנקרי- חיון ואני גאה לומר שרבי חי עזריה ורבי יעקב עזריה הם קרובי משפחתי מצד אבי. אבי, יעקב אנקרי, קרוי על שמו. של רבי יעקב עזריה. אם מישהו יכול לתת לי עוד פרטים על שני אישים אלו אשמח לדעת.
    מיטל.

    • מעט תוספת ודיוק בפרטים ע"פ שואל ונשאל חלק ג' יורה דעה סימן ר"ה – הדברים להלן הם איחוד של כלל העדויות המובאות שם.
      תחילת היישוב היהודי המחודש שם היה בחתונת בתו של עשיר גוי ממשפחת הג'לאלא (משפחה ערבית מפורסמת בעושרה ושמה משפחת אלג'לולי). גוי זה רצה צורף מומחה שיכין את נדוניית בתו, ולכן ביקש ממושל ג'רבה שישלח לו צורף מקצועי ואכותי. המושל שלח את גבריאל ברבי. 
      וכשראו הגויים העשירים שם את העבודה התפעלו ושאלו את העשיר הגוי: מי עשה זאת? והשיבם כי יהודי הוא ולא יאמר שמו עד שיבטיחוהו שלא יפגעו ביהודי לרעה, וכך היה. בהתכנסות של העירייה שם הוחלט לאפשר כניסת מגורים ליהודי הנ"ל שקיבל חלקת קרקע על החוף ובנה שם בית וביהכ"נ.
      גבריאל ברבי הנ"ל הפך לצורף של עשירי העיר ושאר האנשים. בשל עומס העבודה הביא הצורף הנ"ל תגבור מג'רבה, צורף נוסף ממשפחת עזריה. בהגיע החגים בקשו לחזור לבתיהם בכדי להתפלל במניין, והגויים הפצירו בהם שישארו. היהודים התנו זאת בתנאי שיגורו בספאקץ מניין יהודים והסכימו, וכך עברו קרובי משפחה וחברים של שני הצורפים ובהם עוד שתי משפחות משפחת עידאן ומשפחת כייאט (כ' רפויה, خ, ולא חייט) + 2 שוחטים ומנהלי הקהילה החדשה: רבי מאיר בוכריץ ובנו רבי דוד בוכריץ.

      רבי חי ורבי יעקב עזריה
      היה ברור שרבי יעקב ממשיך אביו ורבים טרחו לציין זאת. רבי ישראל זיתון זצ"ל במשפט כתוב או"ח א': הדיין המצויין מזרע קודש טהור. סימן ד': דיינא בנן של קדושים. בסימן  ט"ו מכנהו הרב זיתון: 'כרי"ע כאח' והוא ר"ת כבוד רבי יעקב עזריה. שרידים לוויכוח בין רבני תונס לרבי יעקב עזריה נמצא שם בסימן ד' בקנדיל ("שלשלת של נר") שהושם בביהכ"נ ובו חרוטה יד והתירו רבני תוניס 'בשופי' כשרב העיר אוסר ומסתמך בין השאר על פסיקת אביו שנשארה בכתב יד. מכתב רבני תוניס (שכל רבני הערים בתוניס כפופים להם) נשלח לאחר פעמיים שהתירו זאת, במכתב זה שזורים ביטויי כבוד לרב עזריה, בתשובה מפרטים את צדדי ההיתר הגמור + הכרות עם רבני העיר הקודמים מהר"א הכהן מגדורה ומהר"א אשכנזי שהיו בתוניס וראו מנורות כאלו ומעולם לא מיחו. ובסיום התובה יש כעין הוראה שעל הרב עזריה להודיע שמה שאסר הוא מצד חומרא, והמחמיר תבוא עליו ברכה אך אין איסור מצד הדין.

      בברית כהונה יו"ד אות ק' ערך ח' (ג'רבה תש"ג) מובאת עדות בכתב שכתבו רבי חי עזריה (תרנ"ח) ובנו רבי יעקב עזריה (תרפ"ט) שקהילת ספאקץ נגררת אחרי מנהגי ג'רבה כי מקימי ההתיישבות היהודית שם הם בני ג'רבה.
      ובהקדמת 'באר משה' ציין לעדות זו של רבי חי עזריה ולא של בנו (כי כתבה בשנת תרפ"ב, מס' שנים לפני עדות רבי יעקב עזריה). אגב, פסק הרב אשכנזי בחליצת איטר, שימשה לפוסקים בסיס לומר שפסק כך כיוון שזה מנהג ג'רבה שספאקץ כפופה לה (כלומר כשלא ברור מה המנהג בג'רבה, ניתן לברר את מנהג ספאקץ וכך לדעת).

      רבי כלפון זצ"ל נשאל מבן דודו ששהה בספאקץ על מקרה הלכתי בשוחט שתעודתו אינה משם, וטעה בשחיטה בדבר בסיסי (הגרמה) ולא שם לבו לכך ולטענתו לא שם לב בגלל הלחץ של ריבוי האנשים שהיה שם. האם ניתן להחזירו כשוחט? רבי כ'לפון בתשובתו הקצרה חוזר גם בהתחלה וגם בסוף שכל דבריו אינם להלכה ואינם למעשה כי רק המרא דאתרא רבי יעקב עזריה יקבע, וז"ל (שו"ת שואל ונשאל חלק א' יורה דעה סימן כ"ט): "דבר זה אינו משלנו כי הוא ממשרת ראש הרבנים שם הרה"ג מהרי"ע [מורינו הרב רבי יעקב עזריה] נר"ו אולם אם בדרך הקלה וחפוש בספרים כיון ידידינו בן דודי הנז' וההכרעה והמעשה תהיה עפ"י הרה"ג מהרי"ע נר"ו הנז'… והיו דברי אלה לא להלכה ולא למעשה עד אשר יסכים בזה רב העיר שם הוא הרה"ג מהר"י עזריה נר"ו ועל פיו יקום דבר להלכה ולמעשה וכאמור. הכו"ח ביום ב' לחדש כסליו התרפ"ט. ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א".

      נראה לי לשער שמכתב זה שנכתב בתאריך ב' בכסלו תרפ"ט ובו מופיעה עדות הרב חי עזריה זצ"ל אביו של הרב המקומי שלפיה בני ספאקץ כפופים לבני ג'רבה, וממילא במקרה זה עליהם לעשות כמנהג בני ג'רבה ("..וא"כ לפמ"ש הרה"ג מעו"מ כקש"ת כמהר"ר חי עזריה זלה"ה אשר היה מאריה דאתרא בעיר ספאקץ יע"א במכתבו אלי שנת תרנ"ח אשר שלחתי ממנו העתקה להרה"ג מהרי"ע נר"ו וז"ל כי אנו נגררים אחריכם וכו' ע"ש… א"כ נראה דיש להכשיר עפה"א בהעברת ל"י וקד"ח בפני ג' וכמו שנהגו פה"). מכתב זה הגיע לידי הרב עזריה זצ"ל, והוא השיב במכתב שתאריכו מס' ימים אחרי, ז' בכסלו תרפ"ט ובו הוא מודיעו כי בני ספאקץ כפופים למנהגי ג'רבה. לא רחוק בעיני שמכתב רב העיר אומר שהוא מקבל את הנהוג בג'רבה וכך יעשה לשוחט הנ"ל. ולאלוקים פתרונים. א"כ ע"פ המובא בשואל ונשאל זהו צירוף מקרים בלבד, ותשובות רבי יעקב עזריה היתה על  מנהגם בסוג סרכה מסוים (שבדין מנהג זה דן גם אם הוא טעות אם לאו, ע"ש בדבריו).

      שואל ונשאל חלק ג' יורה דעה סימן ר"ה 
      מכתב עדות רבי חי עזריה
      בעה"ו צפאקץ טו"ב אדר התרנ"ח: למעלת החה"ש כה"ר ר' כלפון הכהן הי"ו. מהחול"מ [מהחתום למטה] שואל ודורש בשלום מעלת כת"ר שירבה אכי"ר: 
      ואחדש"ו קבלתי מכתב מע' כת"ר ע"ע סירכה מחדוד לחדוד בבהמה גסה כיצד נוהגין. יודע למע' כת"ר כי אנו נגררין אחריכם לא להפך, ועוד כי מח"ק אי ג'רבא יע"א עיר גדולה של חכמים ושל סופרים ומי הכניסני אני לדרוש ולחקור על מנהגם, הרי רבני וחכמי מתא ידרשו ויחקרו ויבררו מנהגם. ואין להאריך כי אם ברוב שלום מאדון השלום, ושו"ש ואל"ש. 
      ע"ה חי עזרייא ס"ט: 

      מכתב עדות בנו רבי יעקב עזריה
      יום ו' לחדש כסליו ש' התרפ"ט צפאקץ: 
      ידי"ן השם הטוב הייקר ממנו יתד ממנו פנה החה"ש הדו"מ והכולל כמה"ר ר' כלפון הכהן יצ"ו ה' אתו את הברכה הוא ובניו חיים עד העולם אמן כן יהי רצון: 
      ואחדש"ו כדחזי לכת"ר יצ"ו. קבלתי מכתב מהר"י הכהן בן דודך יצ"ו על מה ששמע כת"ר יצ"ו שבבהמה גסה אנחנו מכשירים על ידי נפיחה הסרוכה לכיס הלב בלא שומן אם היא נכנסת בשומן הלב. וגם כן הסרוכה לטרפש הכבד בבשר האדום שבו וגם כן ענינים אחרים כמ"ש לו כת"ר במכתבך הא' שקודם זה. אני מודיע נאמנה שלא יש לנו שום הפרש בין עירינו לעי"ת ג'רבא יע"א כי אם בסירכה מחדוד לחדוד בבהמה גסה דוקא שאנחנו מכשירין אותה על ידי נפיחה ושאלתי וחקרתי פי השוחטים וביררתי שכן עושים וכן יעשו. וכן אנחנו נוהגים בימי מר אבי זצ"ל וזיע"א.
      ע"ה יעקב עזרייא סילט"א. מקום החותם: 

      • בשו"ת שואל ונשאל חלק ג' חושן משפט סימן תצ"ט במכתב לספאקץ בוויכוח בדיני ממונות, השואל (השו"ב ר' יוסף הכהן, השואל על השוחט שטעה בהגרמה ולא שם לב) מציג את מנהג ספאקץ שאינו מתאים לא לדעת מרן ולא למנהג ג'רבה. וקשה לומר שפסקו כמורם לאחר עדות הרב חי עזרייא זצ"ל (פרט למובא לעיל, מובאת העדות גם בשו"נ חלק ז' יו"ד סימן נ"ד). וסייג רבי כ'לפון לדברים ואמר: ייתכן שבהלכות שחיטה, בדיקה וטרפות ועוד אי אלו עניינים נהגו כג'רבה ובשאר עניינים כתונס (דבר שקשה לברר). אך דבר אחד ברור, לא ייתכן שיהיה לה מנהג משל עצמה "כי צפאקס נוסדה מחדש ואינה קדמונית שיהיה בה מנהג שלא כג'רבא ושלא כתונס".

  3. סיבוני שולה
    יום שני 6 מאי 2013, 2:54 pm

    שלום אני בת להורים ממוצא טוניסאי. אבי מספקס ואימי
    גדלה בכפר ליד קררואן שנקרא חאג'ב. לפי דבריה זהו
    כפר קטן שנחל זורם לידו . מבקשת ממי שמכיר או יודע משהו ליצור קשר דרך המייל. תודה

  4. נכון הדבר ברבי במקור בארמית בר-רבי
    כלומר בן של רבי
    תמיד ידעתי כך שמשפחת אבי קטנה
    אבי רחמים (כלמו) נולד לדוד ברבי ולמזלה פרץ
    בעיר סוס
    איני מכיר אף קרוב משפחה מצד אבא
    אני נולדתי בארץ וביקרתי בטוניס כולל ספאקס וגרבה
    מעניין אם יש קשר

  5. ברבי פליקס בן לאון ותיתה ברבי
    יום שישי 4 ינואר 2013, 6:57 pm

    אני זוכר את ספאקס בביב אדיואן היו מוכרים את פרח היסמין למתפללים לבית הכנסת הדוד שלי היה ללו אנקרי פעיל עליה העלה הרבה יהודים אני רוצה לדעת האים נשארו עוד אנשים שראו בספאקס בלילה את העבידה הינו דופקים עם סירים כדי לגרש אותם אני מדבר על שנות ה 60 עבידה זה כדור אש מתגלגל אני למדתי בבית ספר אליאנס אני מקוה שתגיבו ממני פליקס ברבי גרתי בצד העני של בבאדיואן

  6. תשובה לרם ברבי. פירוש השם משפחה ברבי״ זה בר רבי משפחות רבנים ככל הידוע לי.

  7. שלום,
    גם אני נולדתי בספקס בשנת 1961 אמי ז"ל ג'ורגט לבית משפחת חייט נולדה וגדלה בספקס .בשנת 1962 הגענו לצרפת .
    אשמח לדבר אם מישהו שהכיר אותה .
    מרלן חייט 0505507774

    • שלום מרלן,

      אני יודעת שלנו יש קרובי משפחה חייט, למרות שאבי הוא אנקרי. תוכלי לומר לי שמות נוספים?

  8. רם שלום
    היום אני עובדת על עבודת שורשים לבית משפחת חייט מהעיר ספאקס מטוניס,שם משפחתה של סבתא של אמי הוא ברבי אטו וסבתא של ברבי הוא אשכנזי מטולדו,עד כאן הצלחנו אני והחיינתי להגיע,ידוע לי שמשפחתה של אמי היו מאוד דתיים,אפילו רבנים, ועוד לאחר קריאת מאמרים שונים, הגענו למסקנה שהשורש של משפחת אמי ,הוא מאירופה,גם בגלל הצבע והחזות שלה ושל משפחתה בהירי עור ועניים,לעומת אבי שהיה שחום עור גבוה ותמיר, הם צאצאי אפריקה הברברים,אפשר לעשות הצלבות, עם המידע שבידך לשלי,תוכל לשלוח לי תשובה למייל

  9. גילה יואב לבית משפחת חייט
    יום ראשון 15 יולי 2012, 9:44 am

    יוסי פרי שלום
    אני הייתי פעמים בטונים ,ביקרתי בבית העלמין בספאקס,מה שנשאר ממנו זה חלק קטן בלבד,היום מטפחים את מה שנשאר,יש שומר ומשפחה שגרה בתוך בית העלמין
    סופר לי לפני שהם הרסו, הם פנו ליהודים דרך הצרפתים לפנות את הקברים זה היה בערךשנת 1956 לאחר שהצרפתים עזבו, מה שהם פינו ,הם ערמו לקבר אחים בכניסה לבית העלמין.
    בכל שאלה אפשר לפנות לגילה 0547405066 בנושא של משפחת חייט

  10. גילה יואב לבית משפחת חייט
    יום ראשון 15 יולי 2012, 9:25 am

    מוטי שלום
    בימים אלה אני עושה עבודת שורשים ,מצד אימי היו משפחת ברבי, ולפני כן הם היו מגורשי ספרד משפחת אשכנזי.[שם משפחתה של אימי[פרטונה] בנעוריה היה חייט, ולפי דברם של הוריי לא היו קורבי משפחה,אימיז"ל הייתה אישה בהירת עור,ועינה ירוקות, כך גם שאר אחיה ואביה
    לעומת זאת אבי פנחס ז"ל לבית משפחת חייט היה איש גבוה,ושחום עור,שניהם מהעיר ספאקס, אך לא מאותה שכונה,אימי מפקביל,ואבי מברש אל נאר[ כיום שכונה זו בתוך הקזבה] בזמן שהגרמנים נכנסולספאקס אבי עבד ברכבת,תפקידו לפנות פצועים ,והרוגים
    בכל שאלה ,או הוספת חומר לשושלת חייט אפשר לפנות גם בטלפון 0547405066 אשמח לעזרה תודה גילה

  11. שלום לאבנר מאיר כהן

    אני חושב שאבא שלי למד אצל אביך זצ"ל רציתי לדעת אם אפשר להשיג את הספרים שהוא כתב.

    תודה

  12. אני נולדתי בספאקס, למדתי בית ספר אלכסצוט דימה בשנת 1957 שברו לי את הנעורים ומשפחתי עזבה ועלתה לישראל. כדי לזהות את העיר ממליץ לנסוע ולראות , אני מאוד נהנתי לחזור ולבקר מספר פעמים בספאקס

  13. כיליד העיר ספקס אני זוכר סבא בשם חליפה עידןז"ל מצד אימא ז"ל.מצד אבא אוזן מזרזיס,סבתא לפני נישואה לסבא אוזן הייתה כיהן.היינו גרים לא רחוק מבית כנסת עזריה. אבא עבר אחר כך לבית אל החדשה.
    הפעילות הציונית בתוניסיה הייתה בזמני וחתרו לעזוב
    ולעלות לישראל.אחי הבכור עו"ד כמוס אוזן על שם סבא
    ז"ל היה פעיל ציוני.ליד הבית היה בית מרקחת ברמלי.
    העיר ספקס בנויה כמו ירושלים העתיקה.מחוץ לחומות
    בנו עיר מודרנית.

  14. לרבותי שלום !

    מה אתם יודעים לספר על הרכבת והאיזור שהיתה ממוקמת היא היתה שייכת לרשת הרכבות הצרפתית והעובדים שלה חוייבו לקבל אזרחות צרפתית היא נקראה רכבת ספקס גבסה יותר למטה היה מחנה צבאי אשמח לקבל ולקרוא פרטים על התקופה בין 1939 ל 1945 בזמן מלחמת העולם השנייה , והאם ברכבת הזאת בזמן הנאצים שהיו בעיר האם בוצעו טרנפורטים של יהודי ספקס למחנות ריכוז בגרמניה הנאצית

  15. שלום

    אני מנסה לאתר את מוצא השם ברבי. האם הוא ספרדי,ספרדיליבורנזי?

    בתודה מראש
    רם ברבי

  16. שמעון טרבלסי(ממוש)
    יום שני 12 דצמבר 2011, 1:22 pm

    מאיר היקר התרגשתי לראות את תגובתך מצטרף לשבחים על מורי ורבי שהיה ענק שבענקים איש ענו משכמו ומעלה , שהיום קיימים תלמידיו פזורים בכל חלקי הארץ ממשיכי דרכו ומנהגיו
    עד היום אני קורא את הפטרת "דברי ירמיהו" שלושת הפסוקים האחרונים של ההפטרה בטעמים של חג כמו שרבנו היה נוהג .
    זכרו לא ימוש מלבנו לנצח .
    אשמח אם תיצור עימי קשר בנייד שמספרו : 0546728630

  17. ציון שבוע טוב וברוך הבא לאתר תוניסיה מורשת.
    לצערי אין בידי מידע עדכני מה עלה בגורלו של בית העלמין היהודי בספקס.
    לגבי משפחת עידאן יש מאמר שלם על שושלת עידאן באתר.
    לעיונך
    בברכה
    יוסי פרי

  18. שלום רב. קודם כל שמחתי לקרוא את הכתבה מאוד מענינת ועינינית אחד התשובות שקיבלתי מהכתבה הזאת וסכרנה אותי איך כותבים את שם משפחתי כשאבי עליו השלום הגיע הרצה וירד מהאוניה שאלו אותו לשם משפחתו מכיוון שהיה לו דרכון צרפתי ויהיה כתוב בו aidan אמר להם Aida ולהם בעברית נשמע עיידן ולפי מה שקראתי בכתבה והבנתי שהשם המקורי נובע מהשם עידאן אבי נולד בטוניס בסקס ולא הפסיק לדבר ולשבח את עיירו הייתי רוצה לשאול את כותב הכתבה מה קרה עם בית הקברות היהודי בסקס ואם יש אתר באינטרנט לשמות משפחה ודעת קצת יותר לסבא שלי קראו ציון ולאבא קראו ויקטור לבית משפ׳ עידאן מי שקורא את הכתבה הזאת ומכיר ויכול לעזור מוזמן ליצור קשר באמצעות הדואר האלקטרוני שהוא Idan848611@walla.com תודה מראש עידן ציון

  19. חבל שהמאמר לוקה בחסר,ולא הוזכר שמו של אבי ז"ל רבי אברהם כהן ז"ל שכיהן כרבה של העיר ספאקס אחרי הרב אבוטבול עד שנת 1965,ובמשך שנים אלה הרביץ תורה בעיר,היה חזןראשי בבית אל ,ולימד הרבה תלמידים תורה ,תלמוד, ועיברית. חיבר הרבה ספרים בהלכה ובאגדה בינהם מילל לאברהם ,בין היתר שימש כשליח הסוכנות היהודית בעיר,והעלה אלפי משפחות לארץ תוך סיכון חייו,יהי זיכרו ברוך

Leave a Reply